לשון הרע בין בני זוג לאחר פרידה –
מה החוק אומר, מה הסנקציות
ומה אפשר לעשות?

פסיקה עדכנית – בתי המשפט מחמירים

הפסיקה בישראל הולכת ומגבירה את ההגנה על שמו הטוב של בן הזוג שנפגע.

להלן קווי פסיקה מרכזיים:

✔ בית המשפט קבע שוב ושוב

שפרסומים שליליים בזמן סכסוך גירושין – גם אם נובעים מכעס – עדיין מהווים לשון הרע.

✔ פוסטים בפיסוק, סטוריז וואטסאפ ו"הודעות בזעם"

נחשבים פרסום לכל דבר.
בתי משפט אף פסקו פיצויים על קבוצות וואטסאפ משפחתיות.

✔ פרסומי שווא לגבי "אלימות", "בגידה", “אי כשירות הורית”

נחשבים חמורים במיוחד ומזכים בפיצוי משמעותי.

✔ טענות לשם הגנה על הילדים – לא תמיד מקבלות חסינות

צריך להוכיח שהמפרסם פעל בתום לב ומתוך חובה אמיתית להגן.

 

מה ניתן לעשות אם אתם קורבן ללשון הרע מבן/בת זוג לשעבר?

1️⃣ איסוף ראיות מידי

צילום מסך, תיעוד מועד פרסום, שמירת הודעות, עדים ועוד.

​

2️⃣ פנייה מיידית לעורך דין

לעיתים מכתב התראה חזק ומדויק עוצר את ההשמצות עוד לפני תביעה.

​

3️⃣ הגשת תביעת לשון הרע

לבית משפט השלום או לבית הדין לענייני משפחה (יש יתרונות לכל אחד).

​

4️⃣ צו מניעה דחוף

במקרים חמורים ניתן לבקש צו האוסר המשך פרסומים בזמן אמת.

​

5️⃣ תביעת נזיקין במקביל לנושא המשפחתי

במקרים בהם ההשמצה פוגעת במשמורת, בקשר עם הילדים או בפרנסה – בית המשפט מתייחס לכך בחומרה.

​

למה זה חשוב במיוחד בתקופת גירושים?

• כי פרסום שלילי פוגע בהסדרי הורות.

• כי הוא משפיע על החלטות של בית הדין הרבני ובית המשפט.

• כי הוא עלול ליצור “תיוג” הרסני מול המשפחה והחברים.

• כי פגיעה בשם הטוב מלווה את האדם שנים קדימה.